ילנה שקרבק (זרי חין) נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

זוהי תביעה לפי חוק פלת"ד. ד"ר רפפורט, מומחה בתחום רפואת אף-אוזן-גרון קבע לתובעת 20% נכות. בחוות-דעתו התייחס לאחת מתלונותיה, בדבר לחץ באוזניים: "...יתכן ותחושת הלחץ קשורה במפרק הלסת הצמוד לאוזן ולפיכך רצוי לברר אפשרות זו במסגרת בדיקה במרפאת פה ולסת." על בסיס זה ביקשה התובעת מינוי מומחה בתחום רפואת הפה והלסת. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה אין כל קשר סיבתי בין התלונה על הלחץ במפרק הלסת לבין הפגיעה בתאונה בשים לב לכך שהתובעת לא נפגעה בלסתות או בשיניים ומדובר רק בהשערה של ד"ר רפפורט.

בתיעוד הרפואי שהוגש אין כל רישום שהתובעת נפגעה בתאונה בלסת (יש תיעוד על פגיעת "ראש"). מסמך שנערך ע"י ד"ר זץ שלוש שנים לאחר מעשה, אשר מופנה "לכל המעונין" ובו מצוטטת התובעת המספרת שנפגעה בלסת, אינו ראיה קבילה אלא לקיום טענה עובדתית של התובעת. הטענה בדבר לחץ באוזן תועדה לראשונה ביום 24.4.09 – שנתיים וחצי אחרי התאונה (ולא נזכרה ברישומי בדיקות התובעת במכון שמיעה ואצל מומחים). בנסיבות אלה, כאשר אין ראיה לכאורה לפגיעה כלשהי בלסת בעת התאונה והתוצאה הנטענת של אותה פגיעה לא מתועדת נזכרה לראשונה שנתיים וחצי אחרי התאונה, איני מוצא בסיס למינוי המומחה המבוקש. אין בכך כדי להטיל דופי בהמלצתו של ד"ר רפפורט – בהחלט יתכן שהסיבה ללחץ שעליו התלוננה התובעת נובע ממפרק הלסת – אלא, שאין כל בסיס ראייתי לקשור תלונה מאוחרת מאוד זו, דווקא לתאונה. לאור זאת הבקשה נדחית.

הצדדים יגישו תחשיב נזק כדלקמן: התובעת עד ליום 28.11.10, הנתבעת עד ליום 28.12.10. הצעה תשלח לצדדים. ת"פ 29.12.10.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"א, 27 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: